פעם, מה שהיה כתוב בעיתון היה נכון. זה מוסר ההשכל שלי מהסיפור מטה והמאמר הרשמי המצורף בסופו.
כשהייתי נער בגיל 12 בקיבוץ משמרות, החלטתי שברצוני להיות מדען, לחקור ולהמציא המצאות ולשנות את העולם לטובה. הדמות שהערצתי, סמל עבורי היה הפיזיקאי אלברט אינשטיין.(18/4/1955-14/3/1879)
כיוון שלפני 40 שנה לא היה אינטרנט, ואנציקלופדיה רבת כרכים הייתה רק בסיפרייה בעיר הגדולה הרחק מהקיבוץ,-מקור המידע על אלברט אינשטיין, היו בעצם אנשים מבוגרים ממני-שכנראה קראו עליו בעיתון.
יום אחד אדם מבוגר סיפר לי, שלאחר מותו של אינשטיין , גופתו נשרפה ולא יודעים היכן המוח שלו.- הוא בעצם אמר: שמוחו של אינשטיין נעלם!-חשבתי שהאיש מתלוצץ צוחק, ושכחתי מכך עד אתמול כעבור 40 שנה. במקרה במסגרת מחקרים ומידענות שאני מבצע באינטרנט, בתחום חקר המוח וטכנולוגיות עתידיות לטיפול בו(נושא מרתק שבעשור הקרוב כולנו נחשף אליו) נתקלתי בפורום רפואי כלשהו בתגובה "מוחו של אלברט אינשטיין נגנב" איך זה יתכן? שאלתי את עצמי, ונזכרתי במה שסיפר האיש המבוגר בקיבוץ לפני 40 שנה.
כמובן שאת אותו הלילה ביליתי בקריאה של כל המידע ההיסטורי על אלברט אינשטיין על ילדותו כתלמיד בינוני, שמוריו אמרו עליו-לא יגיע רחוק, אולי יהיה אינסטלטור ועוד.
ואכן כן מצאתי את כל המאמרים המחקריים על מה שקרה לאחר מותו-ומתברר שמוחו של אלברט אינשטיין נגנב על ידי הפתולוג שניתח אותו לאחר מותו. הידעתם זאת?
פרטים כאן במאמר, מאתר מדעי ידוע,מאת מדענית חוקרת-ד"ר גלי וינשטיין, שאת הדוקטורט שלה בהיסטוריה של הפיזיקה עשתה על הנושא.
המאמר של ד"ר גלי וינשטיין על נסיבות העלמות מוחו של אלברט אינשטיין
סיקור כנס מוח באוניברסיטת תל אביב משנת 2012
מאת זיו צח חוקר טכנולוגיות רפואיות ומדעיות
